דר' עדי דוידסון – הכל על הפסקת הריון עם מפיגין

לפני כחודש משרד הבריאות הוציא חוזר חדש המסכם את הפסקות ההריון בישראל (למסמך המלא – ראו למטה) ב- 20 השנה האחרונות (1990-2010). הנתונים מחזקים את העובדה כי כמות הפסקות ההיריון הולכת וגודלת עם השנים, אך מה שמעניין במיוחד הוא הנתון לפיו יותר ויותר נשים מבצעות הפסקת הריון על ידי ההפלה התרופתית – ולכן החלטתי להרחיב ולספר עליה בפוסט זה.

מאת: ד"ר עדי דוידסון

 

לפי הנתונים, בשנת 2010 בוצעו בישראל 20,000 הפסקות הריון, מהן 40% בבתי חולים פרטיים. בעשור האחרון יש שיפור גדול באבחון מוקדם של הריונות לא רצויים, כ- 60% מתוכם אובחנו כבר לפני השבוע ה- 7 להריון. אחוז ההפלות התרופתיות הכפיל את עצמו בעשור האחרון.

 

מהי הפלה תרופתית?

הפלה תרופתית מבוססת על שתי תרופות הניתנות בהפרש של 48 שעות זו מזו:

• התרופה הראשונה נקראת מפיגין Mifegyne שחוסמת את ההורמונים הנחוצים להתפתחות ההריון ובכך מופסקת התפתחותו.

 

לקריאת הפוסט במלואו – הפלה פרטית

ד"ר עדי דוידסון – שסתומים לא תקינים בלב עשויים להעיד על תסמונת דאון

מאמר חדש אשר פורסם בירחון של האגודה האמריקאית לגניקולוגיה ומיילדות ACOG פותח לנו אור חדש על נושא ישן. אך לפני שאתאר את המאמר אסביר בקצרה את הרקע.

בשנים האחרונות, תוך חיפוש סימנים לתסמונת דאון, נמצא כי דליפה דרך השסתום הימני בלב, מהווה סימן אפשרי לתסמונת דאון.

 

במאמרים קודמים התיחסתי לסימנים אפשריים אחרים למצב שכזה, כמו שקיפות עורפית, עצם אף וזרימה בצינור הורידי.

 

 

מבנה הלב ופעולתו

בלב ישנם שני חדרים ושתי עליות ומכל חודר יוצא כלי דם גדול.

להלן תמונת US אשר מראה את מבנה הלב החדרים מסומנים כ R ימין, L שמאל והעליות באות A.

 

 

 

 

שריר הלב מתכווץ בשני שלבים:

בשלב ראשון, השסתומים נפתחים ומאפשרים לדם לזרום מן העליות אל החדרים. להלן תמונה המראה זאת. זרימת הדם מופיעה באדום.

 

לקריאת הפוסט במלואו – סריקת מערכות

דוקטור עדי דוידסון – כל הגורמים ללידה בניתוח קיסרי

בעשור האחרון עלה אחוז הניתחים הקיסריים והגיע עד ל- 25% מכלל הלידות. הסיבה העיקרית לאחוז הגבוה, הוא הרצון להגדיל את הבטיחות לאם ולילוד, אך לא תמיד ניתוח הוא הפתרון הנכון ויש להפעיל שיקול דעת. לאחרונה ישנה ירידה מבורכת באחוז הנשים המבקשות ניתוח קיסרי ללא סיבה וטוב שכך, כי עדיין לידה רגילה במקרים המתאימים עדיפה על פני ניתוח.

לפניכם 9 סיבות נפוצות ביותר לניתוח קיסרי. חלק מהסיבות אינן מוחלטות. מצורפים קישורים לפוסטים קודמים המראים באילו מקרים יש תחליף לניתוח קיסרי והוא אינו הכרחי.

 

ניתוח קיסרי – תרשים

 

הסיבות העיקריות לביצוע ניתוח קיסרי הקשורות ביולדת:

• לידה שלא מתקדמת

במידה ותהליך הלידה איננו מתקדם כמצופה, גם אם החל על ידי זירוז לידה וגם באופן עצמאי, יש לבצע ניתוח קיסרי.

• שליית פתח

במצב בו השליה חוסמת את צוואר הרחם ולא ניתן לבצע לידה וגינלית כסדרה, האופציה היחידה היא ביצוע של ניתוח קיסרי. כמובן שיש לקחת בחשבון שגם במידה וישנו מצב של שליית פתח או קרובה לכך, אין שום חובה שהמצב ישאר כך עד ללידה עצמה. נשים אשר מאובחנת אצלן שליית פתח, ילדו בדרך כלל, לפי המלצת הרופא, בניתוח קיסרי לפני סוף השבוע ה-37, בכדי למנוע אפשרות של כניסה לצירים ותהליך לידה אשר עשויים גם לגרום לדימום.

 

לקריאת הפוסט במלואו – רופא מנתח קיסרי

ד"ר דוידסון – על ההבדלים בקביעת הפלה טבעית

החודש פורסמו מאמר מערכת ועוד ארבעה מאמרים מחקריים באגודה הבינלאומית לאולטראסאונד במיילדות וגניקולוגיה, הגורסים כי אבחנה של הפלה טבעית מוקדמת עלולה להיות מוטעית והריונות תקינים עלולים להיות מופלים בטעות. בעקבות מאמר המערכת, נוצר הד תקשורתי רחב באירופה וארצות הברית (קישור 1, קישור 2).

בעשור האחרון, החלה מגמה שמטרה היא להפוך את הרפואה – מאמנות למדע. לתופעה זו קוראים "רפואה מבוססת עובדות" (Evidence Based Medicine). לצורך כך, צוותים מדעים עוברים על נוהלים רפואיים ובודקים האם הם מבוססים על מחקרים ועובדות ובמידה שכן – מדרגים את רמת העובדות לפי דרגת דיוקן.

 

מצד אחד יש יתרון לגישה המדעית, שכן היא מבוססת על עובדות וגורמת לאחידות בגישות במרכזים הרפואיים בארצות השונות. מאידך, ישנו גם חסרון בגישה המדעית, לאור העובדה כי לוקח 20 שנה לאסוף עובדות עד שנוצר בסיס מדעי מובהק, ובזמן זה שחולף – השיטות והמכשירים אשר איתם נאספו – כבר אינם רלוונטיים.

לגבי טיפולים, אם נמתין 20 שנה לעובדות המוצקות, בינתיים חולים רבים לא יוכלו ליהנות מטכנולוגיות חדישות, כך שהדרך הטובה ביותר היא דרך הביניים המשלבת מדע ואמנות.

 

לקריאת הפוסט במלואו – הפסקת הריון

 

בתמונת אולטרהסאונד המצורפת, ניתן לראות שק הריון ללא עובר. שק שכזה, אם מתגלה בשבוע השביעי להריון, הוא רמז להריון לא תקין. אך אם טעינו בגיל ההריון ואנחנו רק בשבוע החמישי, אז ישנה אפשרות שההריון תקין ובעוד שבועיים נמצא בתוכו עובר בריא עם דופק.

 

שק הריון ריק

הריון וקטינות – בעקבות סרטה של צופית גרנט

לפני כשבוע וחצי, שודר בטלויזיה סרטה של צופית גרנט, "למה לא סיפרת לי". הסרט עסק בתופעת ההריונות בקרב קטינות, ובוחן את השלכותיהם של שני סוגי ההחלטות: הפסקת ההריון ולידה.

מובא ע"י ד"ר עדי דוידסון

 

בתור רופא ותיק בתחום, במשך 28 שנות עבודתי פגשתי קטינות רבות אשר הגיעו אליי עם הריון לא רצוי, אך כמעט תמיד הן בקשו מידע על הפסקת הריון. במקרים הבודדים בהם נתקלתי בכאלו אשר התלבטו לגבי המשך ההריון, המחשבה נבעה בדרך כלל מההרגשה שבעזרת ההריון הן ימנעו מבן הזוג לעזוב אותן, ובעזרת נישואי בוסר הן יוכלו לעזוב בית אשר בחוויתן הוא קשה, ולצאת לחופשי לעולם הבוגר מבלי לדעת שגם שם ישנם קשיים ואפילו גדולים יותר. במקרים כאלו אני מנסה לברר מדוע היא חושבת שהיא כשרה להיות אם בגיל כה צעיר ומעמיד אותה על כל הקשיים והתסריטים האפשריים.
כיוון שהוועדה מאשרת לקטינות הפסקת הריון גם בחודשים מתקדמים הרוב המוחלט מעדיף אפשרות זו.

 

לקריאת הפוסט במלואו – מין והריון

 

ד"ר עדי דוידסון, מומחה ברפואת נשים

דוקטור עדי דוידסון מבצע דיקור מי שפיר ומסביר על הסיכון הנמוך

לפני מספר שבועות, פורסמה ב-YNET ידיעה, על צעירה בת 26 אשר ביצעה בדיקת מי שפיר וכתוצאה מזיהום נכנסה למצב של סכנת חיים ועברה כריתת רחם. אמנם בדיוק כמו בכל פעולה רפואית, ישנם סיכונים, אך הם נמוכים ביותר לעומת התועלת הרבה שבבדיקת מי השפיר.

מובא ע"י ד"ר עדי דוידסון

ישנם מאמרים רבים העוסקים בסיכון להפלה כתוצאה מבדיקת שפיר, אך אין הסכמה מוחלטת בין המקורות השונים. ישנם הטוענים כי הסיכון להפלה בבדיקת מי שפיר, גבוה לכדי 1:100 ואחרים מצאו סיכון נמוך של 1:2000.

לקריאת המשך הפוסט – דיקור מי שפיר

צפו בעדי דוידסון מבצע דיקור מי שפיר

תוספי מזון בהריון (מתוך בלוג של מומחה גניקולוגיה בכיר)

המפגש החודשי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, שנערך לפני מספר ימים (1.4.11), הוקדש הפעם לנושא חשוב במיוחד – תוספי תזונה בהריון.

 

מאת: דר' עדי דוידסון

 

 

חומצה פולית

 

 

חומצה פולית הינה ויטמין מקבוצה B, החיוני לבניית תאים בגוף (תאי הדם האדומים בפרט הנושאים חמצן לאיברי הגוף השונים) ולחילוף החומרים. לחומצה הפולית חשיבות יתרה עבור אשה בהריון, למען התפתחותו התקינה של העובר ולהבניית מערכותיו בגוף.

במהלך העשור האחרון, רווחת ההמלצה הרפואית, כי על כל אשה הרה, ליטול חומצה פולית, החל משלושה חודשים לפני הריונה, על-מנת למנוע מום במערכת העצבים, שהוא למעשה מום פתוח בעמוד השדרה, המכונה SPINA BIFIDA , או NEURAL TUBE DEFECT. תהליך סגירתו של עמוד השדרה, תם בשבוע השמיני להריון, ולכן יש לדאוג לרמה מספקת של חומצה פולית בדם עד לשלב זה.

למרבית הנשים, מינון של 400-800 מיקרוגרם, הינו מספק. מינון גבוה של 5 מג' (גבוה פי 12 מהמינון המומלץ), מיועד אך ורק לנשים עם מום בעבר, או בעלות חוסר גנטי באנזים האחראי לייצורה של חומצה פולית (MTHFR). טרם הוכח שמינון יתר מזיק, אך יתכן ויהיה מידע שכזה בעתיד.

 

 

אומגה 3

 

 

 

אומגה 3 הוא אחד מתת הקבוצות של חומצות שומן בלתי רוויות. השפעותיו החיוביות המרובות הוכחו מחקרית. נטילת אומגה 3 על פי מחקרים רבים שנערכו, משפרת באופן ניכר תפקודים שונים של הגוף ומקלה על בעיות שונות כמו דלקות למיניהן, דיכאון, קשב וריכוז (במיוחד בקרב ילדים), לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ואף מורידה את כמות הטריגליצרידים במערכת הדם.

כמו כן, נטילת אומגה 3 מפחיתה משמעותית את הסיכוי ללקות באוסטאופורוזיס, סוגים מסויימים של סכרת סרטן, מחלות הנגזרות מהצרות עורקים, בריחת סידן, דלקת פרקים ודלקת חניכיים, לופוס, פסוריאזיס ועוד.

 

לקריאת המשך הפוסט – מומחה גניקולוגיה בכיר

עוד על חשיבות ויתרונות אומגה 3 בסרטון הבא :

 

היתרונות והסיכונים של לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר – מאת דר' עדי דוידסון

אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.

[מאת: דר' עדי דוידסון]

אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.

כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את  היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות  – ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר.
לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

לפוסטים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר – דר' עדי דוידסון

ד"ר עדי דוידסון על תת פעילות בלוטת התריס בהריון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בצוואר והיא שולטת על חילוף החומרים בגוף. היא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4, ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האילו מופרשים ביתר ישנן תופעות של פעילות יתר ומצב זה נקרא יתר פעילות של בלוטת התריס, וכאשר רמתם מתחת לנורמה אז יש תופעות של תת פעילות.בלוטת התריס נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הנמצאת בגולגולת.

מה ההבדל בין תת פעילות גלויה וסמויה ? מהו הטיפול בתת פעילות בלוטת התריס בכלל ולנשים הרות בפרט? לתשובות לשאלות אילו לחצו לקריאת הפוסט המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

הכותב הוא ד"ר עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר

צאו מהלחץ! על הקשר בין סטרס לפוריות (מתוך בלוג ד"ר עדי דוידסון)

מאת: עדי דוידסון

בתחילת השבוע נתקלתי בסיפור המעניין של ליסה ויצ'ולס הבריטית, שאחרי שלל בדיקות פוריות, הרופאים הודיעו לה שהיא לא תוכל ללדת ושהיא ככל הנראה תישאר עקרה. וא, יום אחד, היא הובהלה לבית החולים בגלל כאבי בטן עזים וחשש לאולקוס, היא לא דמיינה שזה ייגמר בלידת בנה הראשון.

לפוסט המלא – עדי דוידסון

למידע נוסף – עדי דוידסון

למידע נוסף על בעיות פוריות – עדי דוידסון

לבלוג של עדי דוידסון