ארכיון

Posts Tagged ‘רפואת נשים’

היתרונות והסיכונים של לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר – מאת דר' עדי דוידסון

אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.

[מאת: דר' עדי דוידסון]

אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.

כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את  היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות  – ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר.
לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

לפוסטים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר – דר' עדי דוידסון

מחקר חדש: שלית פתח גבולית לא מחייבת ניתוח קיסרי (מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון)

מאת: ד"ר עדי דוידסון

שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה.  כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.
הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.

3 סוגים עיקריים של שליית פתח

  • שליית פתח שלמה אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.
  • שליית פתח חלקית אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.
  • שלייה גבולית (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.

כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: ד"ר עדי  דוידסון

מדוע חשוב לבצע בדיקת שקיפות עורפית בזמן – מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

כמעט כל אישה הרה מבצעת כיום את בדיקת "שקיפות עורפית" שמטרתה אבחון מוקדם של תסמונת דאון, ולרוב משלבת אותה עם בדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון.

כיוון שהבדיקה מוכרת ורבות נכתב עליה לא אכתוב על מהות הבדיקה, אלא סדרה של מספר כתבות כדי להאיר צדדים פחות מוכרים שלה.

בדיקת שקיפות העורפית הינה בדיקת סקר לתסמונת דאון. היא אינה מתיימרת לאבחן באם לעובר יש או אין תסמונת דאון, אלא מטרתה למצוא באוכלוסיה את הקבוצה אשר בה השכיחות לתסמונת דאון היא הגבוהה ביותר – ולבצע לאותה קבוצה בדיקת מי שפיר במטרה להגיע לאבחון מדויק באם לעובר יש תסמונת דאון או הפרעה אחרת במבנה או מספר הכרומוזומים.

(למאמרים נוספים: ד"ר עדי דוידסון)

כיוון שבדיקת מי השפיר הינה בדיקה יקרה ויש בה גם סיכון מסוים, מעוניינים לבצע את הבדיקה רק ל 5% מכלל הנשים. בעזרת בדיקת שקיפות העורפית ניתן למצוא את אותם 5% מהנשים אשר בקבוצתם מסתתרים 90% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם בקבוצה זו עדיין רוב העוברים תקינים.

הסיכוי לתסמונת דאון גדל ככל שגיל האישה עולה וככל שמדידת השקיפות עורפית עבה יותר.

את בדיקת השקיפות עורפית ניתן לבצע משבוע 11 עד 14. ככל שהעובר גדול יותר כך השקיפות עורפית עבה יותר גם בעוברים התקינים ולכן קשה יותר להבדיל בין עובר בריא לחולה ודיוק הבדיקה יורד.

בבדיקת הסקר הביוכימי נבדקים שני מרכיבים FREE BHCG ו PAPA כאשר הראשון גבוה והשני נמוך הסיכון לתסמונת דאון גדלה. גם בדיקת הסקר הביוכימי מדויקת יותר ככל שמתקרבים לשבוע 11 ויורדת עם הזמן ככל שמתקרבים לשבוע 14.

למידע נוסף על שקיפות עורפית: ד"ר עדי דוידסון

תולדות ההיפנוזה הרפואית (ד"ר עדי דוידסון)

ההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, ועדיין החוקרים והעוסקים בה מתקשים להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. במקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה,  כתבתי מאמר העוסק בהיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.

לקריאת המאמר: ד"ר עדי דוידסון

על בדיקת שקיפות תוך מוחית – ד"ר עדי דוידסון

ד

בדיקת שקיפות תוך מוחית: באולטרא סאונד איזור המכיל נוזל נראה כשקוף. במוח ישנה מערכת של חדרים המכילה נוזל, והאיזור של השקיפות המוחית מייצג למעשה את החדר הרביעי. כאשר יש מום פתוח במערכת העצבים, כלומר פגם בעמוד השדרה, שוקע כל המוח כלפי מטה ולכן נעלם החדר הרביעי ולא תופיע השקיפות המוחית.

למאמר המלא: שקיפות תוך מוחית

איך תדברו עם המתבגרים שלכם על מין – מאת ד"ר עדי דוידסון

"הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם", הוא לא רק משפט קלישאתי שנאמר ע"י דור של אנשים מבוגרים שכבר שכחו איך זה להיות צעירים. זהו משפט שברוב הפעמים גם נכון עובדתית: בני נוער ולדים בימינו חשופים להרבה יותר גירויים חיצוניים ומקבלים מסרים מהרבה יותר מקורות כמו הטלויזיה, האינטרנט וכו', מאשר הוריהם. שפע האינפורמציה הזורם אליהם בגיל בו הם כל כך נוחים להשפעה, בשילוב עם הלחצים החברתיים בהם הם נתונים, הופך את הגיל הבעייתי בלאוו הכי למסובך עוד יותר.

לאחרונה היינו עדים לשני מקרים של אלימות מינית קשה בהם היו מעורבים בני נוער: אונס של אישה בנתניה שבוצע ע"י נער בן 13, והפרשה המזעזעת שבה 13 נערים מאיזור תל אביב אנסו במשך שלוש שנים נערה מאז היתה בת 15.

גיל העשרה, כאמור, הוא מסובך דיו, וההורים הם האחראים להסביר לילדיהם את פשר השינויים הגופניים המתחוללים בהם. כשהילדים שלכם מגיעים לגיל ההתבגרות, ואתם כבר רואים את הניצנים הגופניים והנפשיים – אתם יודעים שזה הזמן להושיב אותם לשיחה רצינית, ולמרות זאת רבים מכם נמנעים מלעשות זאת.

עצרו רגע וחשבו על עצמכם כשהייתם בגיל הזה: רציתם לשאול, לדבר, ולא תמיד היה עם מי, ואמרתם לעצמכם את המשפט המוכר לכולנו: "עם הילדים שלי, זה יהיה לגמרי אחרת".

אז איך תדברו עם הלדים שלכם על סקס בלי לבוא ביותר מדי מבוכה? הכנסו לקרוא: ד"ר עדי דוידסון