ד"ר עדי דוידסון – עושים סדר בגלולות למניעת הריון

לאחרונה הופיעו כתבות רבות מפחידות בנוגע לגלולות יסמין ויאז. אירגון התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA) סיכם לאחרונה את מחקריו באופן מסודר

ובעקבותיו הוציא פ' זיידמן סיכום מטעם החברה הישראלית לאמצעי מניעה וסיכום זה מצורף כאן.

בעקבות הכתבות, היו נשים אשר הפסיקו על דעת עצמן את הגלולות ובכך, במקום להפחית את הסיכון סיכנו את עצמן אף יותר.

מעולם לא טענו הרופאים שגלולות הן נטולות סיכון לחלוטין, אך הסיכון בהן נדיר וברוב המקרים התועלת עולה עליו בהרבה.

לקריאת הפוסט במלואו – מין והריון

ד"ר עדי דוידסון מתמחה בטיפול מיני בהריון

הריון וקטינות – בעקבות סרטה של צופית גרנט

לפני כשבוע וחצי, שודר בטלויזיה סרטה של צופית גרנט, "למה לא סיפרת לי". הסרט עסק בתופעת ההריונות בקרב קטינות, ובוחן את השלכותיהם של שני סוגי ההחלטות: הפסקת ההריון ולידה.

מובא ע"י ד"ר עדי דוידסון

 

בתור רופא ותיק בתחום, במשך 28 שנות עבודתי פגשתי קטינות רבות אשר הגיעו אליי עם הריון לא רצוי, אך כמעט תמיד הן בקשו מידע על הפסקת הריון. במקרים הבודדים בהם נתקלתי בכאלו אשר התלבטו לגבי המשך ההריון, המחשבה נבעה בדרך כלל מההרגשה שבעזרת ההריון הן ימנעו מבן הזוג לעזוב אותן, ובעזרת נישואי בוסר הן יוכלו לעזוב בית אשר בחוויתן הוא קשה, ולצאת לחופשי לעולם הבוגר מבלי לדעת שגם שם ישנם קשיים ואפילו גדולים יותר. במקרים כאלו אני מנסה לברר מדוע היא חושבת שהיא כשרה להיות אם בגיל כה צעיר ומעמיד אותה על כל הקשיים והתסריטים האפשריים.
כיוון שהוועדה מאשרת לקטינות הפסקת הריון גם בחודשים מתקדמים הרוב המוחלט מעדיף אפשרות זו.

 

לקריאת הפוסט במלואו – מין והריון

 

ד"ר עדי דוידסון, מומחה ברפואת נשים

תוספי מזון בהריון (מתוך בלוג של מומחה גניקולוגיה בכיר)

המפגש החודשי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, שנערך לפני מספר ימים (1.4.11), הוקדש הפעם לנושא חשוב במיוחד – תוספי תזונה בהריון.

 

מאת: דר' עדי דוידסון

 

 

חומצה פולית

 

 

חומצה פולית הינה ויטמין מקבוצה B, החיוני לבניית תאים בגוף (תאי הדם האדומים בפרט הנושאים חמצן לאיברי הגוף השונים) ולחילוף החומרים. לחומצה הפולית חשיבות יתרה עבור אשה בהריון, למען התפתחותו התקינה של העובר ולהבניית מערכותיו בגוף.

במהלך העשור האחרון, רווחת ההמלצה הרפואית, כי על כל אשה הרה, ליטול חומצה פולית, החל משלושה חודשים לפני הריונה, על-מנת למנוע מום במערכת העצבים, שהוא למעשה מום פתוח בעמוד השדרה, המכונה SPINA BIFIDA , או NEURAL TUBE DEFECT. תהליך סגירתו של עמוד השדרה, תם בשבוע השמיני להריון, ולכן יש לדאוג לרמה מספקת של חומצה פולית בדם עד לשלב זה.

למרבית הנשים, מינון של 400-800 מיקרוגרם, הינו מספק. מינון גבוה של 5 מג' (גבוה פי 12 מהמינון המומלץ), מיועד אך ורק לנשים עם מום בעבר, או בעלות חוסר גנטי באנזים האחראי לייצורה של חומצה פולית (MTHFR). טרם הוכח שמינון יתר מזיק, אך יתכן ויהיה מידע שכזה בעתיד.

 

 

אומגה 3

 

 

 

אומגה 3 הוא אחד מתת הקבוצות של חומצות שומן בלתי רוויות. השפעותיו החיוביות המרובות הוכחו מחקרית. נטילת אומגה 3 על פי מחקרים רבים שנערכו, משפרת באופן ניכר תפקודים שונים של הגוף ומקלה על בעיות שונות כמו דלקות למיניהן, דיכאון, קשב וריכוז (במיוחד בקרב ילדים), לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ואף מורידה את כמות הטריגליצרידים במערכת הדם.

כמו כן, נטילת אומגה 3 מפחיתה משמעותית את הסיכוי ללקות באוסטאופורוזיס, סוגים מסויימים של סכרת סרטן, מחלות הנגזרות מהצרות עורקים, בריחת סידן, דלקת פרקים ודלקת חניכיים, לופוס, פסוריאזיס ועוד.

 

לקריאת המשך הפוסט – מומחה גניקולוגיה בכיר

עוד על חשיבות ויתרונות אומגה 3 בסרטון הבא :

 

זיהוי מין העובר – שאלות גולשים ותשובות של דר' עדי דוידסון

מאת : דר' עדי דוידסון

גילוי מין העובר, הינו נושא המעסיק זוגות רבים המעוניינים להיכנס להריון. בפוסט זה, ריכזתי מספר שאלות גולשים בנושא. לפניכם השאלות ותשובותיי עליהן.

האם קביעת מין העובר בהסתמך על אולטרסאונד בשליש הראשון הינה וודאית ?

ש: אני בהריון בשבוע 16. עשיתי אולטרסאונד דרך רופא נשים והוא אמר שהוא לא רואה שום דבר בין הרגליים, ושמניסיונו הוא בטוח שזאת בת.

האם זה נכון בוודאות? האם אי ראיית שום דבר בין הרגליים , משמעה שזאת בת?

ת: אבחון מין העובר באולטרסאונד מבוסס על בדיקה מדוייקת של איברי המין.
כאשר העובר הוא זכר, ניתן לראות שק אשכים ברור ואיבר מין זכרי המאופיין בצורה וגודל נכונים. אשכים, עדיין לא ניתן לראות בשלב זה של ההריון, כי הם יורדים לשק רק בשליש השלישי .

לקריאת המשך הפוסט – זיהוי מין העובר

 

היתרונות והסיכונים של לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר – מאת דר' עדי דוידסון

אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.

[מאת: דר' עדי דוידסון]

אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.

כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את  היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות  – ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר.
לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

לפוסטים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר – דר' עדי דוידסון

ד"ר עדי דוידסון על תת פעילות בלוטת התריס בהריון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בצוואר והיא שולטת על חילוף החומרים בגוף. היא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4, ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האילו מופרשים ביתר ישנן תופעות של פעילות יתר ומצב זה נקרא יתר פעילות של בלוטת התריס, וכאשר רמתם מתחת לנורמה אז יש תופעות של תת פעילות.בלוטת התריס נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הנמצאת בגולגולת.

מה ההבדל בין תת פעילות גלויה וסמויה ? מהו הטיפול בתת פעילות בלוטת התריס בכלל ולנשים הרות בפרט? לתשובות לשאלות אילו לחצו לקריאת הפוסט המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

הכותב הוא ד"ר עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר

צאו מהלחץ! על הקשר בין סטרס לפוריות (מתוך בלוג ד"ר עדי דוידסון)

מאת: עדי דוידסון

בתחילת השבוע נתקלתי בסיפור המעניין של ליסה ויצ'ולס הבריטית, שאחרי שלל בדיקות פוריות, הרופאים הודיעו לה שהיא לא תוכל ללדת ושהיא ככל הנראה תישאר עקרה. וא, יום אחד, היא הובהלה לבית החולים בגלל כאבי בטן עזים וחשש לאולקוס, היא לא דמיינה שזה ייגמר בלידת בנה הראשון.

לפוסט המלא – עדי דוידסון

למידע נוסף – עדי דוידסון

למידע נוסף על בעיות פוריות – עדי דוידסון

לבלוג של עדי דוידסון

מחקר חדש: שלית פתח גבולית לא מחייבת ניתוח קיסרי (מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון)

מאת: ד"ר עדי דוידסון

שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה.  כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.
הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.

3 סוגים עיקריים של שליית פתח

• שליית פתח שלמה אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.
• שליית פתח חלקית אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.
• שלייה גבולית (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.

כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: ד"ר עדי  דוידסון

מדוע חשוב לבצע בדיקת שקיפות עורפית בזמן – מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

כמעט כל אישה הרה מבצעת כיום את בדיקת "שקיפות עורפית" שמטרתה אבחון מוקדם של תסמונת דאון, ולרוב משלבת אותה עם בדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון.

כיוון שהבדיקה מוכרת ורבות נכתב עליה לא אכתוב על מהות הבדיקה, אלא סדרה של מספר כתבות כדי להאיר צדדים פחות מוכרים שלה.

בדיקת שקיפות העורפית הינה בדיקת סקר לתסמונת דאון. היא אינה מתיימרת לאבחן באם לעובר יש או אין תסמונת דאון, אלא מטרתה למצוא באוכלוסיה את הקבוצה אשר בה השכיחות לתסמונת דאון היא הגבוהה ביותר – ולבצע לאותה קבוצה בדיקת מי שפיר במטרה להגיע לאבחון מדויק באם לעובר יש תסמונת דאון או הפרעה אחרת במבנה או מספר הכרומוזומים.

(למאמרים נוספים: ד"ר עדי דוידסון)

כיוון שבדיקת מי השפיר הינה בדיקה יקרה ויש בה גם סיכון מסוים, מעוניינים לבצע את הבדיקה רק ל 5% מכלל הנשים. בעזרת בדיקת שקיפות העורפית ניתן למצוא את אותם 5% מהנשים אשר בקבוצתם מסתתרים 90% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם בקבוצה זו עדיין רוב העוברים תקינים.

הסיכוי לתסמונת דאון גדל ככל שגיל האישה עולה וככל שמדידת השקיפות עורפית עבה יותר.

את בדיקת השקיפות עורפית ניתן לבצע משבוע 11 עד 14. ככל שהעובר גדול יותר כך השקיפות עורפית עבה יותר גם בעוברים התקינים ולכן קשה יותר להבדיל בין עובר בריא לחולה ודיוק הבדיקה יורד.

בבדיקת הסקר הביוכימי נבדקים שני מרכיבים FREE BHCG ו PAPA כאשר הראשון גבוה והשני נמוך הסיכון לתסמונת דאון גדלה. גם בדיקת הסקר הביוכימי מדויקת יותר ככל שמתקרבים לשבוע 11 ויורדת עם הזמן ככל שמתקרבים לשבוע 14.

למידע נוסף על שקיפות עורפית: ד"ר עדי דוידסון

ד"ר עדי דוידסון על לידת עכוז – מה עושים כשהעובר לא מתהפך?

נשים רבות הנמצאות בשלבי ההריון האחרונים, מודאגות מכך שעוברן מתמהמה להתהפך. כמובן שזהו אינו המצב האידיאלי והנורמלי, אך אין שום צורך להיכנס לדאגה ובטח לא לפניקה. בפוסט זה אנסה להסביר למה, תוך סקירה של הנושא, שמטריד כל אישה בהריון.

רוב העוברים בשליש השלישי להריון נמצאים במצג ראש, כלומר הראש נמצא כלפי מטה באגן האישה, ואילו העכוז נמצא כלפי מעלה לכיוון הסרעפת. אך גם אם העובר נמצא במצג עכוז (הראש כלפי מעלה והעכוז פונה לכיוון האגן), אין  צורך בדאגה מוקדמת כי לבסוף רוב העוברים יתהפכו בזמן ויגיעו במצג נכון אל הלידה.

למידע מלא על לידת עכוז – הבלוג של עדי דוידסון

למידע גניקולוגי חשוב – עדי דוידסון

עדי דוידסון – מומחה לרפואת אם-עובר