דוקטור עדי דוידסון – חיסון האם נגד שפעת וההשפעה החיובית על העובר

 

 

אמנם עדיין חם, אך אנו מתקרבים לתקופת המעבר שלאחריה החורף. כמו בכל שנה, מליוני בני אדם בכל העולם מתלבטים האם להתחסן כנגד שפעת או לתת למערכת החיסונית של הגוף לנסות ולהאבק בעצמה. בראש המתלבטים, עומדת קבוצת הנשים בהריון, אשר חוששות מהשפעותיו של החיסון וההשפעה שלו על העובר.

מובא ע"י דר' עדי דוידסון

מחקר שנערך בקרב 1,641 נשים בבית החולים שבאוניברסיטת דיוק, בעונת השפעת של 2009-2010, הראה קשר ישיר בין החיסון לבין משקל לידה ממוצע גבוה יותר (3178 גרם לעומת 2903 גרם) וגיל הריון ארוך יותר (38.3 שבועות לעומת 36.8 שבועות).

 

לקריאת הפוסט במלואו – ד"ר עדי דוידסון

 

דוקטור עדי דוידסון הינו מומחה ברפואת נשים,אם ועובר

דוקטור עדי דוידסון מבצע דיקור מי שפיר ומסביר על הסיכון הנמוך

לפני מספר שבועות, פורסמה ב-YNET ידיעה, על צעירה בת 26 אשר ביצעה בדיקת מי שפיר וכתוצאה מזיהום נכנסה למצב של סכנת חיים ועברה כריתת רחם. אמנם בדיוק כמו בכל פעולה רפואית, ישנם סיכונים, אך הם נמוכים ביותר לעומת התועלת הרבה שבבדיקת מי השפיר.

מובא ע"י ד"ר עדי דוידסון

ישנם מאמרים רבים העוסקים בסיכון להפלה כתוצאה מבדיקת שפיר, אך אין הסכמה מוחלטת בין המקורות השונים. ישנם הטוענים כי הסיכון להפלה בבדיקת מי שפיר, גבוה לכדי 1:100 ואחרים מצאו סיכון נמוך של 1:2000.

לקריאת המשך הפוסט – דיקור מי שפיר

צפו בעדי דוידסון מבצע דיקור מי שפיר

היתרונות והסיכונים של לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר – מאת דר' עדי דוידסון

אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.

[מאת: דר' עדי דוידסון]

אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.

כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את  היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות  – ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר.
לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

לפוסטים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר – דר' עדי דוידסון

ד"ר עדי דוידסון על תת פעילות בלוטת התריס בהריון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בצוואר והיא שולטת על חילוף החומרים בגוף. היא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4, ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האילו מופרשים ביתר ישנן תופעות של פעילות יתר ומצב זה נקרא יתר פעילות של בלוטת התריס, וכאשר רמתם מתחת לנורמה אז יש תופעות של תת פעילות.בלוטת התריס נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הנמצאת בגולגולת.

מה ההבדל בין תת פעילות גלויה וסמויה ? מהו הטיפול בתת פעילות בלוטת התריס בכלל ולנשים הרות בפרט? לתשובות לשאלות אילו לחצו לקריאת הפוסט המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

הכותב הוא ד"ר עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר

מחקר חדש: שלית פתח גבולית לא מחייבת ניתוח קיסרי (מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון)

מאת: ד"ר עדי דוידסון

שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה.  כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.
הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.

3 סוגים עיקריים של שליית פתח

• שליית פתח שלמה אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.
• שליית פתח חלקית אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.
• שלייה גבולית (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.

כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: ד"ר עדי  דוידסון

תולדות ההיפנוזה הרפואית (ד"ר עדי דוידסון)

ההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, ועדיין החוקרים והעוסקים בה מתקשים להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. במקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה,  כתבתי מאמר העוסק בהיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.

לקריאת המאמר: ד"ר עדי דוידסון

איך תדברו עם המתבגרים שלכם על מין – מאת ד"ר עדי דוידסון

"הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם", הוא לא רק משפט קלישאתי שנאמר ע"י דור של אנשים מבוגרים שכבר שכחו איך זה להיות צעירים. זהו משפט שברוב הפעמים גם נכון עובדתית: בני נוער ולדים בימינו חשופים להרבה יותר גירויים חיצוניים ומקבלים מסרים מהרבה יותר מקורות כמו הטלויזיה, האינטרנט וכו', מאשר הוריהם. שפע האינפורמציה הזורם אליהם בגיל בו הם כל כך נוחים להשפעה, בשילוב עם הלחצים החברתיים בהם הם נתונים, הופך את הגיל הבעייתי בלאוו הכי למסובך עוד יותר.

לאחרונה היינו עדים לשני מקרים של אלימות מינית קשה בהם היו מעורבים בני נוער: אונס של אישה בנתניה שבוצע ע"י נער בן 13, והפרשה המזעזעת שבה 13 נערים מאיזור תל אביב אנסו במשך שלוש שנים נערה מאז היתה בת 15.

גיל העשרה, כאמור, הוא מסובך דיו, וההורים הם האחראים להסביר לילדיהם את פשר השינויים הגופניים המתחוללים בהם. כשהילדים שלכם מגיעים לגיל ההתבגרות, ואתם כבר רואים את הניצנים הגופניים והנפשיים – אתם יודעים שזה הזמן להושיב אותם לשיחה רצינית, ולמרות זאת רבים מכם נמנעים מלעשות זאת.

עצרו רגע וחשבו על עצמכם כשהייתם בגיל הזה: רציתם לשאול, לדבר, ולא תמיד היה עם מי, ואמרתם לעצמכם את המשפט המוכר לכולנו: "עם הילדים שלי, זה יהיה לגמרי אחרת".

אז איך תדברו עם הלדים שלכם על סקס בלי לבוא ביותר מדי מבוכה? הכנסו לקרוא: ד"ר עדי דוידסון